המשתתפים העיקריים ב-רייקי לשלום הנם ישראלים ופלסטינים. הם לומדים רייקי, נפגשים בקבוצות מעורבות, ומטפלים זה בזה במסגרת קבוצתית. מפגשי "רייקי שיירינג" אלה מתנהלים כך שכל תלמיד בתורו מקבל טיפול קבוצתי ממספר משתתפים, ערבים ויהודים. לאחר הטיפולים הקבוצתיים, התלמידים משתתפים בשיחות בהנחייתו של מנחה מקצועי רב-לשוני (ערבית/עברית/אנגלית). בשיחות אלה דנים התלמידים בחוותיהם סביב המגעים הרוחניים והגופניים הקרובים שנוצרים ביניהם, אנשים שבמצבים אחרים היו יכולים להיחשב כ"אויבים". בעבודה משותפת זו, לומדים לתת אמון איש ברעהו ברמה עמוקה הרבה יותר מאשר ניתן להגיע אליה דרך תקשורת מילולית בלבד. באופן זה, ה"רייקי שיירינג" מוביל הן לריפוי הפרט והן לריפוי הקבוצה כולה. בשלב מאוחר יותר, כאשר יותר תלמידים ילמדו רייקי, ייוקמו מרכזי טיפול רייקי בלתי פורמאליים, אשר הנגישות אליהם תהיה קלה לכל תושבי האזור - כך הרייקי יהפוך לשיטה טיפולית ודרך לריפוי לכולם.

באזור שבין נהר ירדן לבין הים התיכון, מתגוררים ערבים ויהודים. במאה השנים האחרונות, שורר בין שני העמים חוסר אימון ופחד. קיים צורך גדול לפתוח אפשרויות חיוביות עבורם להיפגש, כך שיוכלו ללמוד לתקשר באופן יותר יעיל, ויוכלו לפתח רגשות אימון זה כלפי זה. נראה שהאזור כולו נתון בסיכסוך וכל תושבי האזור זקוקים ל"ריפוי". למעשה, האזור כולו זקוק ל"ריפוי"! רייקי לשלום נולד מהרצון לענות על שני צרכים אלה: אנרגיית הרייקי מובילה לריפוי עצמי ופעילויות רייקי לשלום יובילו להפחתת מתחים בין קבוצתיים, לפיתוח תקשורת פתוחה, ולאימון הדדי. המושג רייקי לשלום קיבל השראה מהשיחות שניהלה רחל ורשאו-דדון, מאסטר ומורה לרייקי, עם פלשתינאים אשר בקשו את עזרתה למצוא תשובה לשאלה איך נוכל ללמוד לחיות בדו-קיום בשלום.